- כל הזכויות שמורות להייר קליניק 2023
נשים וגברים סובלים ממגוון תופעות של נשירת שיער בשלבים שונים של חייהם.
בחלק מהמקרים הטיפול הוא פשוט (כמו השלמת ויטמינים או מינרלים מסויימים באמצעות שינוי תזונה או נטילת תוספי מזון) ובחלק מהמקרים הטיפול מורכב יותר.
גם אם אינכם מודעים לכך, לכולנו נושרות שיערות על בסיס יומיומי, כאשר נשירה של בין 50-100 שיערות ליום נחשבת תקינה ומעבר לכך עלולה להסתמן בעיית נשירת שיער שיש לתת עליה את הדעת ואף לטפל בה.
חשוב לדעת: השיער מתחלף במחזוריות בת 3 שלבים:
שלב א' – שלב הגדילה (Anagen):
הוא השלב שבו השערה מתחילה לצמוח מתוך העור. משך שלב זה משתנה מאדם לאדם בהתאם לגורמים גנטיים וסביבתיים והוא יכול להארך בין שנתיים לשש שנים. רוב השערות שעל ראשכן נמצאות בשלב זה בכל רגע נתון. משך שלב הגדילה משפיע על אורך השערה.
שלב ב' – שלב הסיום (Catagen):
הוא השלב שבו הגוף מאותת באמצעות אותות ועוצר את תהליך הגדילה. בשלב זה זקיק השערה שתמך בה לאורך תהליך הגדילה מתנתק ממנה. השערה עדיין מחוברת לעור, אך בגלל הפסקת אספקת הדם אליה היא מתחילה "להידחק" אל מחוצה לו. שלב זה נמשך כעשרה ימים עד שבועיים בממוצע.
שלב ג' – שלב המנוחה (Telogen):
הוא השלב שבו השערה סיימה את מחזור חייה, היא מתנתקת מהשור ונדחקת החוצה על ידי שערה חדשה שצומחת במקומה.
לאחר מכן שערה חדשה צומחת ו"דוחקת" החוצה את השערה הישנה.
נשירת שיער יכולה לנבוע מ"תקלה" בכל אחד מהשלבים הנ"ל ומסיבות נוספות שאת חלקן נפרט בהמשך המאמר.
אמנם בעיית נשירת השיער רווחת יותר בקרב גברים אבל שיער דליל, נשירת שיער ואיבוד שיער משפיעים למעשה על שני המינים. הבעיה העיקרית היא: שאין רק סיבה אחת שבגללה נוצרת התופעה.
למרבה המזל, ישנן דרכים לטיפול בנשירת שיער בקרב גברים והן בקרב נשים (אפשרויות הטיפול תלויות בסיבה, כמובן).
הנה כמה סיבות שכיחות ופחות שכיחות הגורמות לכך שתראו פחות ופחות שיער על הראש שלכן ומה תוכלו לעשות בנידון.
זהו תהליך הנקרא טלוגן אפלוביום או או נשירת שיער עודפת הנגרמת ע"י מתח, לדברי קארין אלבכרי הטריקולוגית הראשית של מרפאת הייר קליניק.
הגוף שלנו מפרש מצבי מתח נפשי באופן דומה למתח פיזי וכל מתח בגוף גורם להפסקה של צמיחת שיער הראש. כשצמיחת השיער נפסקת, בעיקר בשל מתח, הגוף מפריש את הורמון הקורטיזול אשר משפיע על זקיקי השיער ובכך מוביל לדילול או לנשירת שיער. תופעה זו יכולה להתרחש אף חודשים לאחר האירוע המלחיץ, מציינת אלבכרי.
כמובן, מניעת מתח היא הדרך הקלה ביותר למניעת סוג כזה של נשירת שיער… אבל, עם אורח החיים של רובנו, זה לא תמיד דבר פשוט לביצוע.
אם אתם סובלים מסוג זה של נשירת שיער, לעיתים יש צורך בטיפול ייעודי אשר פועל להרחיב את כדי הדם מסביב לזקיק השערה כדי לאושש ולעזור לשערה לצמוח שוב. גם אם מתחילים בטיפול חשוב להמתין בסבלנות ולתת לשערה זמן לצמוח
תקופת ההריו והתקופה שלאחר הלידה הן דוגמה ללחץ פיזי שיכול לגרום לנשירת שיער בשל השינויים ההורמונליים המתרחשים בזמן ההיריון, ויותר מכך לאחר הלידה, מייצרים "מתכון" בעל סבירות גבוהה לנשירת שיער. אגב, נשירת שיער בשל הריון נפוצה יותר דווקא לאחר הלידה ולאו דווקא בזמן ההיריון.
מטבע הדברים, תהליך הלידה הינו טראומטי לגוף. במידה והנשירה שלך היא כתוצאה מהריון, במקרים רבים השיער יצמח שוב בעוד מספר חודשים, זה דבר נורמלי ולרוב נפתר בעצמו. יחד עם זאת במידה והשיער הופך לדליל מבעבר ושבילי השיער (בעיקר בחלקו העליון) מתרחבים, הדבר עשוי להצביע על בעייה נוספת אשר מצריכה אבחון ובדיקה נוספים. ניתן לקיים אבחון טריקולוגי שימפה עבורך את מצב השיער והגורמים לנשירה ובמידת הצורך לתת להם את המענה הנדרש.
לפי האגודה האמריקאית לדרמטולוגיה, תזונה דלה בחלבונים יכולה להוביל לנשירת שיער. זו הסיבה שאנשים שעושים דיאטת "קטו", מדווחים לא פעם על נשירת שיער.
אתן יכוליות בקלות להוסיף חלבונים לתזונה שלכם ע"י הוספת ביצים, טונה, חזה עוף, שעועית ,יוגורט וכיוב' לתזונה היומית שלך.
אם אתן באות ממשפחה שבה נשים התחילו להשיר שיער בגיל מסויים ייתכן מאד שיש לך נטייה גנטית לנשירת שיער, משתפת קארין אלבכרי.
זה לא נעים, אך חשוב לדעת כי נטייה גנטית היא אחת הסיבות הנפוצות לנשירת שיער.
בניגוד לגברים, לנשים אין קו שיער נסוג, במקום זאת החלק שלהם עשוי להתרחב ויתכן שיש להם הידלדלות ניכרת של שיער – תופעה זו ידועה כ"התקרחות נשית".
בדומה לכל נטייה (נטייה להשמנה, נטייה ללחץ דם, נטייה לסוכר וכיוב') גם לנטייה לנשירת שיער או לשיער דליל ניתן לתת מענה טיפולי ולצמצם את התופעה למינימום האפשרי, כך שלא תהיה מורגשת ולא תפריע לאורח החיים שלנו.
שינויים הורמונליים וגם החלפת או הפסקת גלולות למניעת הריון, עלולים לגרום לנשירת שיער והסבירות עולה כשישנה היסטוריה משפחתית של נשירת שיער.
כמו כן, הפרת האיזון ההורמונלי בגיל המעבר עלול לגרום לנשירת שיער. קולטני האנדרוגן (ההורמון הגברי) יפחתו ואז מתחיל איבוד שיער.
במידה והנשירה נובעת כתוצאה מהפסקת גלולות, לרוב מדובר במצב זמני שיחלוף. במידה והנשירה ממשיכה לתקופה ממושכת, או במידה ונוצרו שבילים מתרחבים או דליל שיער יש צורך באבחון טריקולוגי מקצועי לבחינת הגורם/הגורמים לנשירת השיער
אם לא מקבלים מספיק ברזל מהתזונה יכול להוביל לנשירת שיער ואף לאבדן שיער אופיינית בצדדי הראש (מפרצים) אצל נשים.
אנמיה מחוסר ברזל (עפ"י המכון הלאומי ללב, ריאות ודם ) נוצרת כאשר אין לך מספיק ברזל בגוף.
בנוסף לנשירת שיער מוגברת התסמינים של חוסר ברזל עשויים לכלול, בין השאר, גם: עייפות, קוצר נשימה או כאבים בחזה.
בדיקת דם יכולה להצביע על בעיה ב"מחסני הברזל" (הפריטין) ועל רמות שאינן מספיקות לתפקוד תקין של השיער. למשל, בדיקה תקינה יכולה להיות בטווח מינימלי של 40 ננוגרם למיליליטר, כלומר רופא לא "ייתרגש" מתוצאות אלו, אך לצורך תפקוד תקין של צמיחת השיער נדרשת כמות מינימלית של לפחות 70 ננוגרם למיליליטר ומכאן חשיבות ההתייעצות עם טריקולוג (ומכאן חשובה הראייה והפיענוח הטריקולוגי בהתייחסות לבריאות השיער וכל גם לגבי עשרות בדיקות נוספות).
כדי לעזור לטפל בשיער הנושר כתוצאה מחוסר ברזל, חשוב לפני הכל לאבחן רפואית את המקור לחוסר הברזל ו/או חוסר היכולת של הגוף לספוג את הברזל ולעבדו. במקביל נדרשים תוספי ברזל ושינוי באורח החיים והתאמת תזונה לכזו העשירה בברזל ובוויטמין C.
בעיות בבלוטת התריס יתר (היפר) או חוסר פעילות (היפו) של הבלוטה יכולה לגרום למגוון בעיות שיער עפ"י מחקרים דרמטולוגיים.
בין הבעיות: גבות דלילות או חסרות (בעיקר בקצה החיצוני של הגבה), שיער רך ועדין עם הרבה נשירה, שיער דליל ופחות שיער בחלקי גוף אחרים.
לצורך הטיפול בבעיה זו נדרשת קבלת תרופות לאיזון הבלוטה. במקביל, ולאחר אבחון טריקולוגי שבאמצעותו תוודאי שאכן מקור הנשירה נובע מבלוטת התריס, ניתן להתאים טיפול שיסייע לצמצום הנשירה ושיקום הפגיעות ולשיפור בבריאות השיער.
אלופציה אראטה היא תופעה אוטואימונית (המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את הגוף עצמו).
תאי מערכת החיסון (לימפוציטים ותאים מסוגים אחרים) תוקפים את זקיקי השערות וגורמים לנשירת השערות.
אלופציה אראטה היא בעיית עור נפוצה הגורמת לנשירת שיער בקרקפת ובמקומות אחרים (ריסים, גבות, זקן וכיוב') ומאופיינת ע"י איזורי הקרחה בצורת עיגול או אליפסה ומופיעה בקרב כ-2% מהאוכלוסיה.
המחלה פוגעת בכל קבוצות הגיל, המין והקבוצות האתניות.
ישנם סוגים שונים של אלופציה אבל כולם גורמים לצורה כלשהי של נשירת שיער המאופיינים בהתקרחות מוקדית ואין דרך לחזות אם ומתי תופיע .
לא קיימת תרופה שמרפאת את האלופציה, אך ניתן לטפל בתופעת ההתקרחות המוקדית באמצעות טיפולים שמזרזים את קצב ההתאוששות של צמיחת השיער.
לופוס היא מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את התאים ואת הרקמות הבריאים של הגוף כמו מפרקים, עור, כליות לב, הריאות, כלי הדם והמוח – בגלל "זיהוי מוטעה" של הגוף.
נשירת שיער היא תופעת לוואי שכיחה של זאבת והן של התרופות המשמשות לטיפול בזאבת.
לפעמים ישנן צלקות באזורים של נשירת השיער והן עלולות לעכב את הצמיחה החוזרת של השיער באיזורים אלו.
במידה והנשירה היא כתוצאה מהתרופות , ברוב המקרים השיער יצמח לאט לאט חזרה לאחר הפסקת השימוש בתרופות (הפסקת הטיפול התרופתי בהנחיית הרופא המטפל בלבד).
ירידה מהירה במשקל גורמת לסוג של טראומה פיזית לגוף שעלולה להוביל לשיער דליל, זה קורה גם אם הירידה במשקל טובה עבורך.
יכול להיות שהירידה הלחיצה או הגוף או שהסטרס נובע ממחסור בוויטמינים ובמינרלים וכתוצאה מכך השיער מתחיל לנשור או להתדלל.
בנוסף השיער יכול לנשור גם כתוצאה מבולמיה או אנורקסיה.
למרבה הצער, חלק מהתרופות המסייעות לנו להילחם במחלת הסרטן הארורה יכולות לגרום לשיער לנשור.
כימותרפיה היא כמו פצצה גרעינית עבור הגוף. היא הורסת תאים המתרבים במהירות, כלומר תאים סרטניים, אבל גם תאים שמתרבים במהירות כמו שיער.
לאחר הפסקת הכימותרפיה, השיער יצמח חזרה, ועם זאת בדרך כלל הוא יצמח במרקם שונה מאשר היה לפני הטיפול.
המחקרים האחרונים עובדים על תרופות אחרות ש"יעקפו" את תופעות הלוואי ונקווה שימצאו כאלו בקרוב.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא חוסר איזון בהורמוני מין זכריים ונשיים (PCOS) .
עודף של אנדרוגנים עלול להוביל לציסטות בשחלות, לעליה במשקל, לסיכון גבוה יחסית לסכרת, לשינויים במחזור החודשי, לאי פוריות וכן: לדילול שיער ולנשירתו.
מכיוון שהורמונים גבריים מיוצגים יתר על המידה ב-PCOS נשים עשויות לחוות צמיחה מוגברת של שיער על הפנים והגוף.
במקרים מסויימים הטיפול בחוסר האיזון ההורמונלי מתבצע באמצעות דיאטה, פעילות גופנית וגלולות למניעת הריון ולעיתים בטיפול ספציפי בסיכון לאי פוריות וסכרת.
במקביל לטיפול בחוסר האיזון ניתן לטפל בנשירת השיער, לאחר שהתופעה אובחנה באמצעות אבחון טריקולוגי כגורם לנשירת השיער.
סוגים מסוימים של תרופות עשויות לגרום לנשירת שיער.
הנפוצות והמוכרות ביותר הן תרופות הכוללות מדללי דם ותרופות ללחץ הדם (הידועות כחוסמי בטא), תרופות נגד דלקות ללא סטרואידים, תרופות למחלות עור ועוד.
המענה מתחלק ל-2:
א. מומלץ לבצע אבחון טריקולוגי כדי לבדוק מהי הסיבה לנשירת השיער. לאחר האבחון המקצועי ניתן להתאים את הטיפול שיהווה את המענה הספציפי המדוייק כדי לטפל בנשירת השיער באופן האפקטיבי ביותר (לטפל בבעיה מהשורש).
ב. במקביל מומלץ לפנות לרופא המטפל לגבי אפשרות שהתרופות שלכם הן גורמות לנשירת שיער. ייתכן ויציע לעבור לתרופה אחרת או להוריד את המינון.
קחו בחשבון כי לשימוש בחומרים ובאמצעים כימיים ו/או מכניים (מכשור) עשויים לגרום לשבירת שיער ואנו ממליצים לצמצם את השימוש בהם ככל הניתן ו/או להעדיף חומרים ושיטות טבעיות יותר. נכון, במקרים רבים הן עולות מעט יותר ואינן משיגות תוצאות "מדהימות" בקלות אבל הן בריאות יותר לשיער שלך בטווח הארוך.
צמות הדוקות, שזירת שיער, צבע, החלקות שיער, טיפולי שמן או כימיקלים קשים עם או בלי חום גבוה (ושיטות נוספות) יכולות להשפיע על שורש השיער, לפגוע בו ובמקרים קיצוניים יותר לגרום למצב בו השיער לא יצמח חזרה.
כלומר, הקשרים הדיסולפידיים, הנמצאים בסיב השערה נשברים והשערה נשברת ונפח השיער הכולל יורד.
חשוב להקפיד על בחירת אנשי מקצוע מיומנים ושימוש בחומרים הנחשבים ל"בטוחים יותר".
טריכוטילומניה מסווגת כ"הפרעת שליטה בדחפים" אשר גורמת לאנשים לתלוש שיער באופן כפייתי. בדומה ל"טיקים" , האדם כל הזמן משחק ומושך את השיער באופן לא מודע ושלא בשליטתו.
התנהגות חוזרת זו עשויה לגרום לפגיעה בשורש השערה והיחלשותו וכתוצאה מכך לגרום לנשירה.
תופעה זו שכיחה פי 4 אצל נשים מאשר גברים.
גם כאן המענה מתחלק ל-2:
א. מומלץ לבצע אבחון טריקולוגי כדי לבדוק מהי הסיבה לנשירת השיער. לאחר האבחון המקצועי ניתן להתאים את הטיפול שיהווה את המענה הספציפי המדוייק כדי לטפל בנשירת השיער באופן האפקטיבי ביותר, לחזק את שורש השיער ועידוד צמיחה מחודשת.
ב. מחקרים מציינים לטובה את השימוש בטיפולים שונים לשינוי התנהגותי ובמקרים קיצוניים יותר גורמים מקצועיים עשויים להורות על נטילת תרופות נגד דיכאון מסוגים שונים, כל אלו במטרה לטפל בתופעה ולצמצמה ככל הניתן.
זה לא נדיר לראות נשים בגילאי 50-60 עם נשירת שיער או דילול שיער. ברוב המקרים לא ניתן להסביר את התופעה.
יחד עם תופעת השיער הנושר עצמה, כתוצאה מחוסר נעימות או מקשיים מנטליים או רגשיים נובעים, נוצרים מצבים בהם נמנעים ממפגשים חברתיים וכך, למעשה, אורח החיים ואיכותם נפגע.
נשים בגיל 50 פלוס הן נשים פעילות, מלאות חיות ואין שום סיבה להימנע מפעילות כזו או אחרת בגלל נשירת שיער, במיוחד לאור כך שקיימים פתרונות זמינים ויעילים שיסייעו לך להתמודד עם התופעה בקלות.
מה את יכולה לעשות?
הגישה הקוסמטית: ישנן מס' גישות קוסמטיות וניתן להשתמש בצעיפים, השלמות שיער ועיצובי שיער כדי לכסות את איזורי ההקרחה או הדלילות. במרפאות הבריאות של Hair Clinic ניתן מענה מקצועי בדיוק לתופעה זו והתוצאות מרשימות. זו הרבה יותר ממספרה, זו "מספרה" מומחית המטפלת בדיוק בתופעות אלו.
הגישה הטיפולית: מומלץ לקיים אבחון טריקולוגי כדי לבדוק מהי הסיבה לנשירת השיער. לאחר האבחון המקצועי ניתן להתאים טיפול שיהווה המענה הספציפי המדוייק כדי לטפל בנשירת השיער באופן האפקטיבי ביותר.
ישנם טיפולים למניעת שבירת שיער ודרכים לשמור על השיער שיראה מבריק ויהיה בריא גם בגילאי 50 ומעלה.
מחקרים מצביעים על כך שצריכת יתר של תוספי מזון או תרופות המכילות ויטמין A יכולה לעורר נשירת שיער.
הצריכה היומית של ויטמין A היא 5,000 UI ליום למבוגרים ולילדים מעל גיל 4. תוספי מזון יכולי להכיל בין 2,500 ל-10,000 UI (!) ומכאן נובעת החריגה שעשויה להשפיע על התופעה, או להחמירה.
החדשות הטובות: זהו תהליך הפיך וברגע שעודף הוויטמין נעלם צמיחת השיער תחזור למצבה הקודם.
הייר קליניק משתמשת לשלל סניפיה ב-Easybizy לניהול הקליניקה ובפרט לשימוש ב-Whatsapp API הרשמי