קשקשים - סוגים ודרכי טיפול

הקשקשת מתחלקת לשלושה סוגים בעלי מאפיינים שונים:

1. קשקשת עונתית – במקרה כזה מדובר במעט קשקשים בצורת פתיתי שלג, המופיעים בחילופי עונות.
   
   
2. קשקשת יבשה – תוצר של קילוף מהיר של עור הקרקפת, הנגרם כתוצאה מיובש מופרז של עור הקרקפת. זהו סוג הקשקשים הנפוצים ביותר, וניתן למצוא אותם על עור קרקפת רגיל או יבש. בסוג זה של קשקשת אין בהכרח תפקיד לפטרייה, והגורם יכול להיות גם חוסר לחות בעור הקרקפת. יובש קשה בעור עלול לגרור יובש והצטמקות של השורשים, וכך לפגוע בצמיחת השיער.
   
   
3. קשקשת שומנית, או סבוראית – נוצרת במקרים של עור שמן במיוחד.במקרים כאלו הקשקשים אינם נושרים, אלא מתערבבים בשומן הקרקפת ונשארים דבוקים אליה.
   
   

במצב של קשקשת שומנית, כאשר הקרקפת והשיער לא מטופלים היטב, בריאות השיער נמצאת בסכנה. מדוע? קשקשים אלו עשויים לחסום את פתחי היציאה של השערה, לחנוק את השורש וכתוצאה מכך להביא למצב של נשירת שיער. במקרה כזה, הפטרייה החיה על הקרקפת, הניזונה מחומצות שומניות, תקבל את מזונה בשפע ותשגשג מאוד.

להזנחה של קשקשת שומנית יכולה להיות השפעה נוספת. בעור קרקפת יכולה להתפתח דלקת עד כדי זיהום של ממש. הסימנים לכך הם עור קרקפת אדום, שמנוני, מגרד, מעקצץ, עם ריבוי קשקשים בגוון צהוב עד חום בהיר.